ישראל תלך השנה לקלפי בפעם החמישית תוך פחות מארבע שנים - וההשלכות על הצבא עצומות. גם אם יינתן אור ירוק למינוי רמטכ"ל, המשבר הפוליטי עלול להוביל - כמו בפעמים קודמות - לביטול ודחיית אימונים ותרגילים, הקפאת התעצמות ועיכוב במינוי קצינים בכירים.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להכריע בקרוב אם שר הביטחון בני גנץ יוכל למנות את הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל, שיחליף את רב אלוף אביב כוכבי, שיסיים את כהונתו בסוף חודש דצמבר הקרוב, בתום ארבע שנים. בליכוד דורשים לדחות את המינוי החשוב בטענה כי מדובר בממשלת מעבר שאין בסמכותה למנות בכירים.
כבר עכשיו מסמנים בצבא מוקשים שיפגעו בכהונתו של הרמטכ"ל הבא, אם זו תתחיל באיחור של מספר חודשים - שזה, נציין, הוא התרחיש האופטימי ביותר, אם תוקם ממשלה חדשה 60 ימים לאחר הבחירות, שיתקיימו בתחילת נובמבר.
במצב שכזה, בו הרמטכ"ל הבא יכנס לתפקידו בחודש פברואר או מרץ לכל המוקדם, כבר שנתו הראשונה, שנחשבת למשמעותית ביותר מבחינת היכולת לעצב את הצבא לפי מדיניותו וסדרי העדיפות שלו, תרד לטמיון. אחת המשימות הראשונות של כל רמטכ"ל לאחר כניסתו לתפקיד היא גיבוש תוכנית רב שנתית (תר"ש) לפי גישתו, וסדרי העדיפויות שהוא קובע ובהתאם לאישור ותמיכת דרג מדיני קבוע.
עד שהרמטכ"ל הבא ייכנס לתפקיד בתום הרבעון הראשון של 2023, במקרה הטוב, ייקחו עוד כמה חודשים לפחות של גיבוש תר"ש חדשה. כוכבי, "שאיפס" יחד עם קודמו גדי איזנקוט את תחילת כהונת רמטכ"ל ל-1.1 כדי לסייע לעצמו ולבאים אחריו לגבש ולהוציא את הפועל תר"ש, חווה על בשרו ובעוכרי הצבא את מה שעתיד לחוות מחליפו: לא רק דחייה של מינוי המחליף, אלא גם קבלת צבא ללא תקציב מדינה לשנת 2023.
עיכוב המינוי עלול לפגוע גם בסבבי מינויי קציני הצבא, שכן אחת למספר שבועות או חודשים עובר אצל הרמטכ"ל אישור מינויים של קצינים. ללא זהות הרמטכ"ל הבא, שכבר כאלוף בחפיפה עתיד להיות מעורב בבחירת הקצינים הבכירים הבאים בצבא, תהליכי מינויים ייתקעו ובהתאם ייצרו תגובות שרשרת שיעכבו סיום כהונות למאות קצינים. ראשון לכך הוא דווקא סגן הרמטכ"ל הבא, שגם אמור להיבחר בחודשים הקרובים.
כעת הסגן הוא האלוף והמועמד המוביל להחליף את כוכבי, הרצי הלוי. בהתאם, גם להלוי לא ניתן לבחור מחליף מקרב אלופים שימשיכו "לשבת על הגדר", בהם אלופים מנוסים כמו מפקדי פיקוד הצפון וזרוע היבשה היוצאים, אמיר ברעם ותמיר ידעי. כוכבי אמור למנות בשבוע הבא מפקדי אוגדות חדשים לצה"ל, בהן אוגדת החוד 162 ואוגדת איו"ש, ובהיעדר מחליף עבורו יצטרך להחליט לבד בשביל הבא במקומו, אמנם לאחר התייעצות עם חברי המטכ"ל, למרות שהרמטכ"ל הבא יפקד על השניים לאורך רוב כהונתם.
וזה המקום להזכיר: למרות שכוכבי סומן כרמטכ"ל עוד מהיותו מח"ט הצנחנים, היה טבעי ביותר לתפקיד והגיע אליו מוכן מאוד, היעדר תקציב מדינה בשל סבבי הבחירות הבלתי פוסקים שיבשו ופגעו בתוכניותיו לעיצוב וחיזוק הצבא, בעיקר לטווח הרחוק, ובשנתיים הראשונות של כהונתו. הוא אמנם גיבש את תר"ש "תנופה", אך מימש אותה חלקית בשנתיים הראשונות, מהסטות פנים תקציביות בצבא, ורק לאחר אישור תקציב המדינה אשתקד עם ממשלת קבע, התוכנית החלה להתממש במלואה.
עד כמה היעדר תר"ש פוגע בצבא והופך אותו לצולע? ב-2014-2013, עד למבצע צוק איתן, צה"ל היה בקרבות תקציב עם האוצר - אז תחת יאיר לפיד - באופן שחי משנה לשנה ולא בתוכנית רב שנתית; אימונים הופסקו ותרגילים בוטלו, ואפילו חיל האוויר נערך לדילול אימוני טייסיו. "למזלו" של צה"ל, פרצה מלחמה בקיץ ההוא, ואחריה הוסדר גם התקציב, אך זו כבר הייתה שנתו האחרונה של גנץ כרמטכ"ל, כך שלמעשה התר"ש היחיד שמומשה ותוקצבה הייתה של המחליף איזנקוט, תר"ש "גדעון", בו צה"ל התייצב תחת ממשלתו של בנימין נתניהו בין 2015 ל-2019.
היעדר תקציב המדינה לשנת 2023 וחזרה לתקציב המשכי עד לכינון ממשלה קבועה, אם וכאשר, ועד שזו תעביר תקציב מדינה לשנה הבאה, יפגע גם בצבא, בשידור חוזר וכואב למה שראינו כאן ב-2019 וב-2020. התקציב במצב שכזה כפי שיהיה כאן החל מינואר הקרוב, הוא המשכי, כלומר על בסיס תקציב השנה הקודמת, חודש בחודשו. הוצאות כספיות משמעותיות, גם של צה"ל, יחזרו החל מינואר להיות מאושרות במשורה ע"י החשב הכללי לאוצר.
המשמעות בפועל: תרגיל אוגדתי למשל שתוכנן לחודש פברואר הקרוב ייכנס להקפאה, ויאושר חלקית, אם בכלל, רק כחודש לפני ביצועו. הזמנות שוטפות של הסעות לחיילים לאימונים, רכש של דלק לטנקים וחלקי חילוף, עלויות של תרגילים גדודיים וחטיבתיים, ישובשו או יבוטלו. סדר העדיפות במצב שכזה יהיה שוב, כמו ב-2019 לאימוני הכוחות הסדירים, וגם כך במשורה. את המחיר העיקרי ישלמו שוב חטיבות המילואים, שאימוניהם יצומצמו בהיעדר תקציב קבוע.
חטיבות המילואים הפסיקו כמעט כליל להתאמן בשלוש השנים האחרונות בגלל היעדר תקציב קבוע, וצה"ל השתמש לעיתים גם במגפת הקורונה כתירוץ או כסות לביטולי אימונים. רק בשנה האחרונה החלה התאוששות עם חזרת כוחות המילואים, שעדיין מהווים את רוב כוחו של צבא היבשה, להתאמן. התוצאה בפועל: חטיבות חי"ר, שריון והנדסה עם כשירות נמוכה למלחמה, אם זו תפרוץ, בעיקר בזירה הצפונית נגד חיזבאללה.
אך מעבר לפגיעה בקיום השוטף של צה"ל, ופתרונות פלסטר שהצבא יצטרך לאלתר שוב כדי לממן מינימום של תרגילים ואימונים. הפעילות המבצעית, חשוב להבהיר, לא תיפגע. היעדר קבינט קבוע לצד דחיית מינוי הרמטכ"ל יפגעו שוב בכשירות ארוכת הטווח של צה"ל. מיזמי התעצמות גדולים כמו רכש נוסף למלאי טילי כיפת ברזל, טייסת קרב נוספת שבתוכנית, סגירה סופית של רכש מטוסי התדלוק ואפילו השלמת רכש מסוקי הסער סופר יסעור לטובת הקמת טייסת שלמה – הכל ייכנס שוב להקפאה מסוכנת.
בחיל האוויר כבר אמרו אשתקד כי שנתיים ירדו לטמיון בשל המשבר הפוליטי והיעדר תקציב מדינה. בצמרת צה"ל היה מי שהודה שהיה צריך לדפוק על השולחן חזק ולהבהיר שחוסר יציבות פוליטי כה ארוך, בלי ממשלה קבועה, פוגע ישירות בבניין כוחו של צה"ל מבחינה אסטרטגית, לעשורים הבאים. בכך נחלשת מדינת ישראל, ביטחונית, לשנים הבאות.
מהלכי החלפה ושדרוג ארוכי טווח ששוב יוקפאו: מטוסי התדלוק הקיימים, הראם, מבוגרים יותר מהרמטכ"ל עצמו. חתימה עקרונית לרכש מטוסי תדלוק KC-46 של בואינג בוצעה, אך חוזי הייצור טרם נסגרו סופית. מטוסי F-15 שנחשבים למפציצים היחידים של צה"ל, הגיעו הנה בסוף שנות ה-70; בחיל הים יש סטי"לים מדגמים מיושנים שעל סף התפרקות והדוגמא המסוכנת ביותר היא ממסוקי היסעור, שהגיעו הנה בסוף שנות ה-60, והמשבר הנוכחי עלול לפגוע ולעכב את גם השלמת הרכש של מסוקי הסופר יסעור הנוספים, להקמת טייסת חדשה ומלאה, במקום היסעורים הוותיקים.
מי שעלול להיפגע עוד מהמשבר הוא פרויקט הדגל של מערכת הביטחון - מערכת הלייזר ליירוט רקטות וטילים שהוכחה השנה כמבצעית, ראשונה מסוגה בעולם. המחקר והפיתוח כבר תוקצבו ומומשו, אך הרכש, הייצור והצטיידות של חיל האוויר באמצעי הגנה שובר שוויון זה, טרם מומנו. מדובר במיליארדי שקלים לאורך שנים, כך שגם פרויקט אסטרטגי זה צפוי לסבול מעיכוב ודחייה.
"גם פרויקטים 'קטנים' יותר, כמו השלמות פרצות בקו התפר או חיזוקי המכשול בגבול הצפון כחלק מתוכניות רב שלביות, עלולים להידחות", הסביר ל-ynet גורם ביטחוני. "זה פתח לברדק שיביא לעליות מחירים, כי אם אתה מזמין ברגע האחרון ערכת בימוי אויב לתרגיל חטיבתי, שעולה 15 או 20 אלף שקלים, המחיר כך יכול לעלות אם בכלל ערכה זו תהיה זמינה ברגע האחרון. ולכך תצטרך למצוא מקור תקציבי מתוך הצבא, לרוב על חשבון דבר אחר, 'פחות חשוב'".
"אף אחד לא מבטיח גם שאחרי הבחירות הזו תקום ממשלה קבועה ומהר יהיה תקציב מדינה וימונה שר ביטחון חדש וקבינט שיצטרך ללמוד ולהכיר את המערכת. צה"ל הוא גוף ענק, החשוב ביותר לביטחון המדינה, שמתוקצב בעשרות מיליארדים מדי שנה, ובהתאם הוא לא יכול לבנות את כוחו מהיום לעוד חודש או לשנה הקרובה. המשמעות של חידוש המשבר הפוליטי לצד דחיית מינוי הרמטכ"ל היא צבא שפועל תחת שיתוק בתהליכי קבלת החלטות לגביו, שפועל מבצעית כעת אך מתאמן ובונה את כוחו במתכונת מינימלית".
פורסם לראשונה: 23:27, 06.07.22